ממה נגזר הפיצוי:
בניגוד למדינות אחרות בעולם (לדוגמא ארה"ב) בה נהוגים פיצויים עונשיים – קרי גם אם הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות הוא מזערי עדיין אפשר לפסוק פיצויים גבוהים כעונש על הרשלנות שבוצעה, החוק במדינת ישראל מאפשר פיצוי בהתאם לנזק בלבד. לעיתים, יגולמו פיצויים עונשיים בישראל תחת הכותרת של פיצוי בגין סבל אך ערכו של פיצוי זה בדך כלל קטן יחסית ועיקר הפיצוי ניתן בעבור הנזק שגרם.
הדבר הראשון שיש להוכיח בתביעה לקבלת פיצוי הוא קיום נזק. ללא קיום נזק אין עילה לתביעה.
כיצד מעריכים את הנזק:
הערכת הנזק כוללת שלשה מרכיבים עיקריים:
- כימות הנזק באופן ישיר – מבוצע על ידי רופא מומחה בתחום בו נוצר הנזק – לדוגמא: חוות דעת בנושא שמיעה תבוצע על יד רופא אף אוזן וגרון.
- הבנת כלל המשמעויות הרפואיות והתפקודיות שנוצרו עקב הנזק – תבוצע בדרך כלל על ידי רופא שיקום.
- חישוב עלויות, תמחור, וקביעת שיעור הפיצוי – יבוצע על ידי אנשי מקצוע מתאימים, יסוכם על ידי עורך הדין המייצג את התובע וייקבע באופן סופי על ידי השופט.
כימות הנזק באופן ישיר:
כימות הנזק הישיר מתבסס על ספר הליקויים של הביטוח הלאומי ומבוטא באחוזי נכות.
ספר הליקויים של הביטוח הלאומי כולל בתוכו את מרבית המחלות / פציעות ודרגת הנכות המבוטאת באחוזים המתאימה לכל מחלה.
למעשה ספר ליקויים זה מכמת את הפגיעה בכושר העבודה של הנפגע כתוצאה מהנזק ועליו מסתמכות כלל חוות הדעת הרפואיות לצורך קביעת דרגת הנזק.
לדוגמא אדם עם קטיעה מתחת לברך של אחת הרגליים מזכה ב- 50% – 55% אחוזי נכות תלוי באורך הגדם.
הבנת כלל המשמעויות הכלכליות כתוצאה מהנזק:
הגורם הראשון אותו יש לחשב הוא אובדן ההכנסה הצפוי.
בד"כ כלל החישוב מתבצע באופן הבא:
משכורת X מספר השנים עד גיל פנסיה X 12 חודשים X אחוזי הנכות שנפסקו
100
לדוגמא גבר בן 30 שמשכורתו ברוטו היא 10,000 שח ונקבעו לו 10 אחוזי נכות זכאי לפיצוי של 532,800 ₪ לפי הנוסחה מטה.
10000 X 37 X 12 X 10
100
אם זאת יש לציין כי מדובר בנוסחת בסיס לאובדן ההכנסה הצפוי ולא מהווה בהכרח את הפיצוי אותו יקבל התובע. לעיתים צפי ההשתכרות של האדם עלול לעלות עם השנים, (לדוגמא רופא מתמחה אשר אילו לא היה נפגע היה הופך למומחה ומשתכר שכר גבוה יותר מאשר בזמן שנפגע), ואז יש לגלם צפי השתכרות זה בחישוב הפיצוי עקב אובדן הכנסה, וכמו כן בקביעת הפיצוי בגין הנזק יש להתחשב גם בנסיבות המקרה (רשלנות, תאונת עבודה – כפוף לתקנות הביטוח הלאומי, שיפוי ביטוחי – בהתאם לתנאי הפוליסה והכיסוי, וכדומה).
הוצאות נלוות בגין הנזק:
אומנם לאובדן כושר העבודה מרכיב משמעותי בחישוב הפיצוי אולם בנוסף במיוחד בפגיעות קשות עם אחוזי נכות גבוהים, קיימות גם הוצאות כלכליות נוספות שהן תוצאה ישירה או עקיפה של הנזק וכוללות:
- צורך בטיפולים רפואיים עתידיים
- צורך בטיפולים עתידיים של מקצועת הבריאות (פיזיותרפיה, ריפוטי בעיסוק)
- צורך בטיפולים נפשיים כגון טיפולי פסיכולוג
- צורך באביזרים כגון: קביים, כיסא גלגלים, רכב מותאם, מיטה מיוחדת
- צורך בהתאמות סביבתיות כגון התאמת בית / דירה לאדם עם כיסא גלגלים
- צורך בטיפולים למשפחה הקרובה (למשל: טיפולי פסיכולוג לילדיו של אדם שהפך נכה לאחר תאונה)
- צורך בעזרה אנושית (עובד זר צמוד או מספר שעות בשבוע) לצורך ביצוע פעולות תפקוד בסיסיות כגון: אכילה לבוש ושמירה על היגיינה או תפקוד הקשור בסביבה כגון: ביצוע קניות, ניקיון הבית וכדומה.
בהתאם לסוג הפגיעה ההוצאות הנלוות המתוארות לעיל יכולת להוות נטל כלכלי אדיר על הנפגע ומשפחתו ולהסתכם בסכומי כסף גבוהים ביותר ויש לכמת אותן ולהכניסן לתוך חישוב הפיצוי.
בדרך כלל הצרכים השיקומיים (רפואיים ותפקודיים), הנלווים לפגיעה שסכומן יכול להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר נקבעות על ידי חוות דעת רפואית של רופא שיקום בחוות דעת לצרכים שיקומיים.
חישוב עלויות, תמחור, וקביעת שיעור הפיצוי:
לאחר שנקבע שיעור הנזק על ידי רופא מומחה בתחום והוגדרו ההוצאות הנלוות הקשורות לנזק על ידי רופא השיקום, ידאג עורך הדין לחישוב הפיצוי כולל לא זכאי התובע על ידי תמחור אובדן ההשתכרות הצפוי + תמחור כלל ההוצאות הנלוות כפי שנקבעו בחוות הדעת של רופא השיקום.
לסיכום: סכום הפיצוי נקבע עלפי נסיבות המקרה, דרגת הנזק – אחוזי הנכות, כימות מספרי של אובדן כושר ההשתכרות, וסיכום ההוצאות הנלוות כפי שנקבע בחוות הדעת לצרכים שיקומיים שניתנה על ידי רופא השיקום.