
חוות הדעת השיקומית מגדירה את ההתאמות, האביזרים והטיפולים הרפואיים להם יזדקק המטופל עקב הנכות מנה הוא סובל לצורך השתלבות מיטבית בחיי היום יום העבודה והקהילה. עלותם של תחומים אילה יכולה להסתכם בסכומי כסף גדולים מאוד כאשר הם מצטברים לאורך חייו של המטופל ולעיתים מהווים מרכיב משמעותי ביותר כאשר מחשבים את סכום הפיצוי לו זכאי המטופל.
בדרך כלל יש צורך בחוות דעת שיקומית כאשר מדובר בנכות משמעותית העולה על 30% כגון: פגיעות עמוד שידרה עם פגיעה בחוט השדרה, פגיעות ראש טראומטיות, אירועים מוחיים ומחלות המערבות את מערכת העצבים ובמקרים של טראומה אורתופדית קשה עם הגבלה ניכרת בתפקוד הגפיים לדוגמא: קטיעות.
בניגוד למומחים מתחומי מקצוע אחרים כגון נוירולוג או אורתופד הקובעים את סיבת וגובה הנכות (אחוזי הנכות) תפקידו של רופא השיקום הינו לקבוע את המשמעות הפרקטית של נכות זו מבחינת אביזרים התאמות וטיפולים רפואיים להם יזדקק המטופל בעקבות נכותו על מנת שיוכל להשתלב בחיי היום יום והסביבה.
לדוגמא: חולה קטוע רגל אשר יש מספר מדרגות בכניסה לביתו יזדקק לרמפה על מנת שיוכל להגיע לפתח ביתו בעזרת כיסא גלגלים. כמו כן יזדקק הרחבת דלתות במיוחד בכניסה לביתו בשירותים ובמקלחת על מנת שיוכל להגיע למקומות אילה עם כיסא גלגלים. בנוסף יזדקק לקרש במקלחת ולידיות על מנת למנוע החלקה. יתכן ויזדקק לכיסא שירותים או להגבהת אסלה בשירותים עם ידיות עם מנת שיוכל לעשות בנוחות את צרכיו. שינויים אילה עולים כסף רב ויש להתחשב בהם כאשר מחשבים את הפיצוי לו זכאי המטופל.
לאור זאת קיימת חשיבות גדולה לקבלת חוות דעת שיקומית מקצועית ומדויקת אשר תסקור את כל התחומים וההוצאות הצפויות למטופל עקב נכותו.
המסמכים הרפואיים אותם יש להציג בפני רופא השיקום:
לצורך כתיבת חוות דעת שיקומית זקוק רופא השיקום למסמכים רפואיים אשר יתארו את מצבו הרפואי העדכני של המטופל ובנוסף יש צורך בתיעוד רפואי מלא לגבי מחלות רקע מהן סובל המטופל. מחלות אילה יכולות להשפיע באופן ישיר ועקיף על הפוטנציאל השיקומי מהלך השיקום ואורכו והצרכים השיקומיים להם נזקק הטופל. בנוסף למחלות אילה יכולה להיות השפעה מכרעת על תוחלת החיים של המטופל שהינה מרכיב חשוב בתהליך חישוב וקביעת הפיצוי.
באופן עקרוני המסכים הנדרשים לצורך מתן חוות דעת שיקומית כוללים:
- מכתב שחרור מהאשפוז הראשון בבית החולים
- מכתבי שחרור של כל האשפוזים הנוספים הקשורים לנכות אם היו
- דוחות מסכמים של מקצועות הבריאות: סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, קלינאית תקשורת ועובד סוציאלי.
- ממצאי בדיקות הדמיה רלוונטיים למחלה / פציעה ממנה סובל
- דוחות של המרכז לבטיחות בדרכים הקובעים האם רשאי לנהוג או זקוק לנהג
מהלך הבדיקה:
במהלך הבדיקה בנוסף לבדיקות כח שרירים וטווחי תנועה יבדוק רופא השיקום יכולות תפקוד בסיסות כגון ביצוע מעברים (מעמידה לישיבה, מיטה לכיסא וכד') וניידות.
מה כוללת חוות הדעת השיקומית:
- ממצאי הבדיקה וסיכום של היכולות התפקודיות בתפקוד יומיומי – ADL (אכילה, רחיצה, לבוש, טיפוח אישי, וכד') ופעולות IADL – תפעול מכשירים (כגון טלפון, מחשב), התנהלות כלכלית והשתלבות בעבודה וחיי תרבות ופנאי.
- על סמך ממצאי הבדיקה יכתוב רופא השיקום מתווה לתהליך השיקום כולל אילו טיפולים צריך לכמה זמן ובאיזו תדירות.
- צרכים רפואיים – טיפולים רפואיים, טיפולים הנדרשים על ידי מקצועות הבריאות כולל טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוג, קלינאי תקשורת, הידרותרפיה וכדומה.
- צרכים ביתיים – ההתאמות הנדרשות בסביבת המחייה של המטופל – מאחזים, פתחים רחבים, שינויים מבניים, התאמת שירותים ומקלחת, התאמת
- אביזרי עזר כגון כיסא גלגלים, קביים, גרביים ידיות הנעלה, נעליים מותאמות, סדים, תותבות. בסעיף זה יתייחס הרופא השיקומי גם לבלאי וצורך להחלפת המכשור אחת למספר שנים.
- ניידות – מעבר לנושא כיסא הגלגלים ייתן רופא השיקום את דעתו בנושא זכאות לרכב, סוג הרכב ואבזורו למשל רכב עם דוושות מופעלות ידנית לקטועי רגליים.
- התאמת מקצוע ואובדן הכנסה. במקרים מסוימים עקב מחלתו או פציעתו של המטופל למרות השיקום אותו יעבור לא יוכל לחזור לעבודתו הקודמת. במצב זה יש לבדוק את אופציות התעסוקה העומדות בפני המטופל והאם אובדן כושר העבודה הכרוך בפציעה גורם לאובדן פרנסה.
- כפי שנאמר קודם לכן תוחלת החיים הינה מרכיב חשוב ביותר בחישוב הפיצוי לו זכאי המטופל. לאור זאת יקבע רופא השיקום האם הפציעה / מחלה ממנה סובל המטופל מלווה בקיצור תוחלת החיים. מומחה השיקום יתייחס לעניין תוחלת החיים רק מבחינת המחלה / פציעה עליה כתב את חוות הדעת. במקרה וקיימות מחלות נוספות היכולות להשפיע על תוחלת החיים יש לפנות למומחה בתחום. בכל מקרה כל פיצוי יחושב על פי תוחלת החיים הצפויה גם אם קיים קיצור שלה שאינו קשור באופן ישיר או עקיף למללה / פציעה בגינה ניתנה חוות הדעת. לדוגמא: באופן עקרוני קטיעת גפה תחתונה מתחת לברך איננה מקצרת את תוחלת החיים אולם אם המטופל סובל מאי ספיקת כליות ומטופל בדיאליזה ומחלה זו מקצרת את תוחלת החיים יחושב הפיצוי בהתאם לתוחלת החיים הצפויה מחלה זו.